פוסט חג ושולחן
הקרירות הסתווית מתחילה לחלחל, ורוחות של התחלות חדשות וקדושה מנשבות עד לקליפורניה הרחוקה,
בניסיון נואש לשחזר, אפילו לרגע, את האווירה החמקמקה והמיוחדת הזאת שמלווה את חגי תשרי בארצנו הקטנטונת. זה לא פשוט למצוא את הייחוד החגיגי כשראש השנה יוצא לו ככה באמצע (אמצע עבודה, אמצע לימודים), ואתה מוקף באנשים בשגרת החולין, כשהמשפחה כה רחוקה, השעות הפוכות, והפרבר שבו את חיה נראה כמו יום כיפור כל השנה (ריק ממכוניות, שקט מוות ומנוקד ברוכבי אופניים).
אז עושים מה שאפשר – מאמצים ללב ולשולחן את החברים שבחרת על תקן משפחה חלופית אהובה.
מחייכים חיוך קטן בלב כשהכבד (הקצוץ לעתיד) נגמר בסופר השכונתי וכרישה אין למצוא כבר שבוע לפני, ומנסים לדחוף לדור העתיד תכנים, שירים וטעמים שיחוו קצת מהקסם הזה שנקרא חגי תשרי.
השנה, לראשונה, נכנסנו לנעלי מארחי ארוחת החג – תפקיד שנתפס אצלי תמיד כבוגר ורציני, כזה של דור ההורים (כי הרי גם אחרי 40 את עדיין הילדה הקטנה של אמא ואבא). לכן השתדלתי לברוח ממנו ככל הניתן, אבל הרגע הגיע והמשימות והמנות חולקו בין חברי המשפחה המאומצת – חני לקחה אחריות מבורכת על התכנים והערכים, מאיה על הקינוחים, דנה על הסלטים, אורי ואיל על האתנחתא המוזיקלית, ואני, איך לא, על עיצוב שולחן החג.
את חלקי בבישולים השכלתי לסיים כבר ביום שלפני (ותודה ללייזה פאנלים שהביאתני עד הלום), ופיניתי לי את יום החגיגה לעיצוב השולחן. שולחן החג, בשבילי, הוא פורמט נוסף של קנבס לבן שעליו אפשר להכניס אווירה, אמירה, והרמוניה. תוך שמירה על אחידות צבעונית ומסגרת רעיונית.
טריק מעולה שלמדתי ואימצתי (לא זוכרת איפה, כרמיתי?! זאת את?) הוא שימוש בדפי טקסטורות כפלייסמנטים אישיים המכניסים בקלות ובעלות מצומצמת – נגיעות צבע, עניין ויופי לכל שולחן. פתרון פרקטי, זול עם אפקט מקסימלי.
כך, בשלב ראשון, יצאתי לסיבוב בMichael's (חנות יצירה) למצוא קצת השראה והכוונה.
האמת, שהכיוון שאליו מיקדתי בחיפוש בין מבחר הדפים המשגעים שבמלאי, היה אחת מהאסוציאציות המתבקשות לחג – רימונים, תפוחי עץ, דבש, דבורים… אבל החיפוש לא העלה דבר מהאייקונים המוכרים. לפתע עיני צדה פאטרן מושלם של ציפורים אדומות, שמיד עשו לי שיר בלב ( "בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות"), סגרו לי את התפיסה הצבעונית (בסיס של אדום לבן) וגם את הפינה הרעיונית (שירי חג).
התמונה משמאל, צולמה בכשרון רב ע"י דנה גוטליב
מיד ערמתי חבילת דפים (כמספר המוזמנים) והמשכתי לגלגל בראש (ועל הלשון) משפטים משירי החג הידועים שיוכלו לבוא לידי ביטוי מוחשי בשולחן החג.
החלק המאתגר ביותר בכל עבודת עיצוב הוא השלבים הראשוניים של מציאת הרעיון הנושאי, הקונספט העיצובי, הפלטה הצבעונית. אחרי שאלה מבוססים לנו, נותר לשמור על החוקיות ולפתח את השפה החדשה.
פעמים רבות הדרך הקלה ביותר היא להסתמך על מקור השראה אחד שאהבנו ולאפשר לו להוביל אותנו, לקבוע עבורנו את החוקיות – כמו תמונת קנבס שממנה נגזרת צבעוניות הסלון כולו, ספה שמכתיבה לנו סגנון עיצובי, דוגמא בחולצה שעושה את כל הלוק או במקרה שלנו, נייר טקסטורה כפלייסמנט מעוצב שהשליך על השולחן כולו רעיונית וצבעונית.
התמונה מימין, צולמה בכשרון רב ע"י דנה גוטליב
כך מצאתי עוד כמה ציטוטים יישימים – טכניקת עבודה בעץ טבעי, שלמדתי באחד מביקוריי בארץ מהאמנית איילת גד המופלאה, יושמה ליצירת סירה עם מפרש לבן ("בראש השנה סירה לבנה עגנה לה בחוף פתאום" או אם תעדיפו "עוד יש מפרש לבן באופק… כל שנבקש לו יהי"). *גם סירות גדולות מקיפולי נייר, יכלו לשמש לאותה המטרה.
שושנים אדומות מנייר בריסטול, מודבקות על ענף ומפוזרות על השולחן , התאימו לי בול לשורה אחרת באותו השיר ("בראש השנה פרחה שושנה אצלי בגינה"). ואיחולים לשנה יפה ושונה, הודבקו בעזרת דבק מוד פודג' לאגרטלים לבנים (ניתן גם לעשות העברת תמונה ישירות לאגרטל אם יש לכם מדפסת לייזר זמינה).
עוד כמה מסמלי החג (רימונים, תפוחי עץ ועוד), המותאמים כל כך צבעונית, פוזרו כלאחר יד והשלימו את השולחן המעוצב, שקיבל על עצמו תפקיד נוסף, מלבד אסתטי, כתוכן.
התמונות צולמו בכשרון רב ע"י דנה גוטליב
היה מעוצב, טעים, נעים, מלא בתוכן חילוני מעשיר, שירי חג ושמחה.
אומנם שונה ואחר מזכרונות בית נעוריי. אך גם דומה ומוכר, ועדיין – חדש, מקורי, שלנו.
דרך נהדרת להתחיל את השנה החדשה.
חג תשרי שמח ושנה טובה ♥
תגובות