פשפשים ומציאות – לא למכורים בלבד
כשמסתכלים על הבית שלנו, קשה להאמין שהגענו לפה בלי מכולה, בלי אף ריהוט ועם 6 ארגזי בגדים וספרים בלבד. כמות הפריטים שאספנו (ויצרנו) בשנה שאנחנו פה, היא בלתי נתפסת.
מנקודת מבטי, הבתים של הישראלים בעמק מתחלקים לכמה סוגים:
אלה ש"יושבים על המזוודות" – הם בתחושה מתמדת של רגל אחת בחוץ… אוטוטו חוזרים לארץ (גם אם באו לפחות ל-3 שנים). ולכן מרהטים את המינימום שבמינימום ההכרחי – ספה, טלוויזיה, שולחן אוכל, כסאות אוכל וזהו. לא דופקים מסמרים (כדי לא לפגוע בקירות ), לא תולים תמונות. הבית נראה תמידית כאילו הרגע נחתו. בארץ דווקא היה להם בית מדוגם ומעוצב למישעי, אבל פה, הם פשוט במוד אחר, ארעי.
הסוג השני הביא את כל הבית מהארץ קומפלט במכולה, מהספה ועד השטיח… מטעמי חסכון או מטעמי (תחושת) בטחון. חיים חודש על מזרונים מתנפחים וכשהמכולה סוף סוף מגיעה מאלצים את הריהוט לנתוני הבית החדשים. לפעמים זה עובד, ולפעמים קצת פחות…
הסוג השלישי משכילים לארגן לעצמם פינה מזמינה ונעימה תוך שילוב מותגים מקומיים, זכרונות שהביאו מהארץ וכמובן איקאה, כי איך אפשר בלי (שלא תבינו לא נכון, אני מתה על איקאה!).
והסוג הרביעי, שאליו אני שייכת, נמצא בתחושה שהוא הגיע לגן עדן עלי אדמות, ולא מפסיק לפשפש ולחפש מציאות. כי אם לא מפריע לכם שהרהיטים שלכם עקפו אתכם בפז"מ (ומבחינתי זה כל הקסם), הגעתם למקום הנכון. העושר (והאושר) הוא עצום, האפשרויות רבות והמחירים בריצפה אם רק יודעים איפה לחפש.
אז איפה מחפשים? הרשו לי לקחת אותכם לסיור קצר בכמה מהמקומות האהובים עליי.
Garage sales, Estate sales ומה שבינהם.
לאמריקאים יש תרבות של מיחזור. אחת הסיבות, מלבד המודעות, היא שאין פה אפשרות להיפטר מחפצים גדולים. אם בארץ היית פשוט מניח אותם על המדרכה מחוץ לבית ושיסתדרו כבר לבד – פה אין דבר כזה. יש לך אפשרות, פעמיים בשנה, להזמין פינוי אשפה ב"גודל חריג" ובשאר הזמן יש גארג' סיילים. לקראת יום שישי תוכלו להתעדכן ב Craigslist (לוח "יד 2" המקומי) במכירות הקרובות. או פשוט לצאת לסיבוב בשכונה ולעקוב אחרי השלטים הצצים כל סופ"ש כפטריות אחרי הגשם. כמו שכבר אמרו חכמים ממני, זבל של אחד הוא אוצר לאחר, כך במכירות האלה תוכלו למצוא מכל הבא ליד – בובות, משחקי קופסא, ספרים, בגדים, אופניים, חפצי נוי, מכשירי חשמל, רהיטים…. הכל! והכל תלוי במזל.
אנחנו מצאנו את הסלון שלנו קומפלט בגארג' סייל מוצלח במיוחד. סט של ספה + 2 כורסאות במצב מעולה ובסגנון האהוב עליי (mid century שנמכר בד"כ באלפי דולרים) ב200$. במכירה אחרת קנינו שולחן לסלון ב10$, ספסל לכניסה ב4$ ומזוודה/תיבה ישנה ומדהימה ב2$. בגארג' סיילים המחירים הם בד"כ נמוכים ביותר ונעים בין דולרים בודדים לעשרות בודדות. בניגוד לדוגמאות שאציין בהמשך, פה רוב האנשים לא מודעים לאוצר שיש להם בידיים (מבחינתם זאת הספה של הסבתא ולא ספה וינטאג' מבוקשת) ובעיקר הם רוצים להיפטר מכמה שיותר.
לטרמינולוגיה יש גם חשיבות מבחינתם. הם יקפידו לתת למכירה את השם המתאים לפי המקום שבה היא נערכת (שולי ככל שזה נשמע), וכך יבדילו בין Barn Sale, Yard Sale, Garage Sale וכו'…
יש גם Estate Sale, שבו מוכרים תכולה של בית שלם לאחר שבעליו הלכו לעולמם. מכירה זו בד"כ מאורגנת ע"י חברה חיצונית. הבית פתוח לקהל הקונים והכל מתומחר ומאורגן. בפעמים הראשונות שיצא לי להיות בסוג כזה של מכירה, היה בזה משהו מעט קריפי, אתה מרגיש מעט כפולש. אבל עם הזמן למדתי לחבב במיוחד את המכירות האלה ואת ההצצה הזאת לחיים אחרים ולתקופות אחרות. יצא לי להגיע לבתים שנשארו אותו הדבר משנות החמישים. או להתקל באוספים מדהימים שאנשים אגרו בתקופת חיים – אוסף של בובות, אוסף של צלחות מאוירות המשחזרות את ההיסטוריה של ארה"ב, חלקן נרכשו בזמן אמת (כמו המסע הראשון לחלל), אוספים של משחקי קופסא משנות השבעים, מכונות תפירה, אוספי בקבוקים, בולים, מצלמות עתיקות… ובתכלס, ביום שאחתים את הכרטיס, הייתי מעדיפה לחשוב שהחפצים שאספתי ואהבתי בתקופת חיי, אומצו ע"י אנשים שהעריכו ואהבו אותם ולא נזרקו לפח.
והאחרון חביב ואולי השווה מכולם הם ה- Rummage Sale, מכירה שנערכת ברוב המקרים בחלל גדול ומציעה אוסף של פריטים הנאסף ע"י כנסיה או ארגון כלשהו ונמכר על מנת לאסוף כסף למטרת צדקה. מלבד המטרה הטובה, במכירות האלה יש בד"כ את המציאות השוות ביותר. גם בגלל מחירי הריצפה וגם כי הפריטים נאספו ממספר גדול של משתתפים והמגוון בהתאם.
Goodwill וחנויות יד שניה
אם יש חנות שאליה אתגעגע ביום שנחזור לישראל, זה Goodwill, ואם הייתה לי אפשרות ליישם את הפורמט הזה בארץ זה היה נפלא! Goodwill ודומיו (Savers, Salvation Army Stores ועוד) הן חנויות יד שניה הפזורות ברחבי ארה"ב. אנשים תורמים לשם חפצים שאין בהם צורך יותר (שוב, דרך מעולה להיפטר מדברים) וחנויות תורמות מוצרים חדשים שהוחזרו, נפתחו או יצאו מהמחזור. כך שאפשר למצוא שם מלבד כלי בית, רהיטים, חפצי נוי ובגדים יד שניה. גם עשרות צעצועים, ספרים, בובות ומשחקים. חלקם הגדול עדיין באריזתם המקורית ובמחירים מצחיקים של דולרים בודדים. אור מאוד אוהב להצטרף אלי במסעותיי לGoodwill ולפשפש יחד איתי. באחת הפעמים, לדוגמא, מצאנו שתי חבילות לגו, סגורות וחדשות – אחת של Star Wars והשניה של הארי פוטר- ב$3 כל אחת. אני משתדלת לעבור באחת החנויות הקרובות אלי לפחות פעם בשבוע וכמעט תמיד אני מוצאת שם מציאות – אגרטלי זכוכית, אהילים, פסלי ברונזה, כלי חרס מעניינים, תמונות, מסגרות וכדו'.
לקראת האלווין, או בכלל לפני החגים, זה המקום הטוב ביותר למצוא תחפושות, אביזרים, קישוטים וכו. במסיבת האלווין שערכנו בביתנו (יכולים להציץ בפוסט הזה) הפכנו את כל הבית לHaunted House, מאביזרים שנקנו בGoodwill ובחנויות 'הכל בדולר' בלבד. וביחד עם קצת יצירתיות יצרו תפאורה מרשימה במחיר מינימלי.
De Anza Flea Market
יש כמה שווקים באזורנו ששווים קפיצה. השוק בדה אנזה מתקיים בכל שבת ראשונה של החודש, במגרש החניה של הקולג'. תוכלו למצוא בו ספרים ב50 סנט, צעצועים – מלגו ועד Lalaloopsy חדשים ויד שניה (אנחנו נתנו לאור תקציב של 10$, שיתפרע!), בגדים, עבודות יד למיניהן וגם קצת ריהוט ועתיקות. מחירי הויטאג' יקרים יחסית וזה לא המקום למציאות גדולות, אבל נחמד להסתובב בו ביום שמשי, להנות מדוכני האוכל ומהאווירה ולקנות קצת פיצ'פקעס הביתה.
Treasure Island Flea Market
מה שהתחיל כיריד חד פעמי ב2011, הפך במהרה לפסטיבל חודשי במיקום מקסים, ליד סן פרנסיסקו, על המים. כל סופ"ש (שבת וראשון) אחרון בחודש יקדמו את פניכם פסל אישה גדול, נוף מקסים ואוטובוס היפי, שמיד יכניסו אתכם לאוירה הנכונה. אמנים, אספנים, יוצרים, דוכני מזון, והופעות מוזיקה. ה-Treasure Island Flea Market הוא ארוע לכל המשפחה (אפילו הכלבים) ולשם כך דאגו גם לפעילויות לילדים – מתנפחים, קוסמים , ליצנים, משחקי חפש את המטמון (מי שמוצא בובה מסויימת שמוחבאת בין הדוכנים מקבל שובר של 100$ לקניה) ואפילו שלג מיובא בחודשי החורף.
כל זה יאפשר לכם להסתובב בנחת בין עשרות הדוכנים המלאים בכל טוב – אומנות, יד שניה, הרבה וינטאג' ומציאות. ולהעביר בקלות יום מקסים באוצר של אי.
המחירים אינם זולים כמו בגארג' סיילים/ Goodwill אבל עדיין אפשר למצוא מציאות במחירים סבירים. זאת הייתה המציאה שלנו בביקור האחרון, סט גינה בויניל צהוב למרפסת, שהתאים בול לפנטזיה שהייתה לי בראש (ולצבעוניות הכללית בבית) ב$100. החיוך שליווה אותו כל הדרך הביתה היה שווה כל סנט.
Alameda Antique Faire
Alameda Antique Faire זה כבר המגרש של הגדולים. יריד שהוא כולו וינטאג' ועתיקות. חגיגה לעיניים ולחובבי הז'אנר. אני אישית הייתי מוכנה לעבור לגור שם. יש שם הכל , כל מה שתוכלו לחלום עליו… מתיבת חיתוך של קוסם (פסים אדום לבן בתמונה למעלה) עד לשלטי ענק (OMGׂ) וביניהם כל פנטזיה מכל תקופה שהייתם מעיזים לחלום. ריהוט, הרבה ריהוט. וגם כלי מטבח, משחקים, תמונות, מכונות ישנות ומעניינות, גלויות , מגזינים…מעולמות אחרים ומתקופות רחוקות שיעוררו בכם גלי נוסטלגיה וגעגועים (גם אם לא באמת חייתם אז).
היריד מתקיים כל ראשון הראשון לחודש. התשלום בכניסה מתחלק לפי שעות החל מ 6:00 בבוקר עד 7:30 (למשכימי קום ומביני העניין) – $15. 7:30-9:00 – $10 ומ- 9:00-15:00 $5. ילדים עד גיל 15 חינם.
המחירים נעים בין עשרות בודדות למאות דולרים. בכלל, כחוק, ככל שהפריט עובר יותר ידיים, כך עולה מחירו. הסוחרים שמגיעים לכאן כבר יודעים מה יש להם בידיים ומה ערכו של הפריט. אך עם זאת עדיין מעוניינים למכור. כך שאפשר למצוא כאן מציאות שעל אף שלא עומדות על דולרים בודדים (כמו שהורגלנו בגארג' סיילים) עדיין גורמות למחירים של איקאה להסמיק. כך לדוגמא רכשנו שולחן אוכל נפתח ב$120 ,כורסאת רטרו מהחלומות ב$100 ושידת טלוויזיה ב$40.
אבל העניין הוא לא הכסף (לפחות לא רק). בסגנון ה – Mid Century Modern (או בקיצור Mad Man) התאהבתי כבר בארץ. הקווים הישרים,התימצות, הצבעוניות העשירה והרגליים הארוכות והאציליות שבו את ליבי.
בארץ יכולתי בעיקר לפנטז על בית בסגנון שכזה. אבל פה, החלום הפך למציאות. המבחר הוא אין סופי, והמחירים נגישים. ואם אתם מוכנים קצת לפשפש, להתרוצץ ולשפץ תוכלו להפוך בקלות גם את החלום העיצובי שלכם למציאות. ולא, לא חייבים להיות משוגעים לדבר כמוני, אפשר להסתפק בפריט או שניים שיקפיצו את הבית. בהצלחה!
תגובות